
האם אתם משתמשים בCHAT GPT לענייני רגולציה?
סקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי חושף נתון מדהים: תוך פחות משנתיים מההשקה, 85% מהישראלים כבר משתמשים ב-ChatGPT. זה קצב חדירה מהיר יותר מכל פלטפורמה

סקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי חושף נתון מדהים: תוך פחות משנתיים מההשקה, 85% מהישראלים כבר משתמשים ב-ChatGPT. זה קצב חדירה מהיר יותר מכל פלטפורמה

נכון שחשבת שאם לא אישרת את כל הקוקיז ובחרת רק לאשר את ההגדרות המינימליות, שמרת על עצמך? אז זהו. מתברר שלא. עכשיו מתברר שלא משנה

פרשת רמי לוי, שזכתה לפרסום נרחב בעולם הדיווח הפיננסי הישראלי, מעלה שאלות מהותיות בנוגע לאחריות הפיקוחית של מנהלים כלליים ונושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות. המקרה,

מתחילת חודש מאי פירסמה רשות הגנת הפרטיות 6 הליכי אכיפה, החושפים מגמות ברורות באסטרטגיית האכיפה של הרשות. ראשית, מדובר בגידול בכמות. אנחנו עוקבים אחרי פרסומים

בעידן הדיגיטלי המודרני, בינה מלאכותית (AI) הפכה למילת מפתח בכל דיון טכנולוגי. השאלה הכי גדולה היא – ממה להתחיל? איזה יישומים לקחת? איזה כלים קיימים?

אם אי פעם ניסיתם להתמצא בעולם הרגולציה של ניירות ערך, אתם בוודאי מכירים את התחושה – כאילו אתם מנווטים במבוך מורכב שמשתנה תדיר. מדוע תחום זה מאתגר

מאד ייתכן שכן, אבל עצרו וחשבו על זה רגע: לפני המצאת המכונית, כרכרה עם סוסים הייתה הדרך היחידה להגיע ממקום למקום. זה עבד – אבל

מתי שירות הופך להיות ביטוח? בשבוע שעבר פורסמה עמדה מעניינת של רשות שוק ההון בנוגע לשאלה העקרונית – מתי מתן שירותים דורש רישיון ביטוח. הסוגיה

שנת 2025 בפתח, וכמו בכל שנה הרגולטורים הפיננסיים בישראל פרסמו את תכניות העבודה שלהם לשנה הקרובה. חובה זו, שנקבעה בחוק עקרונות האסדרה (2021), נועדה לייצר

לעתים נדמה שלרגולטורים יש חופש פעולה מלא וכל הכלים הנדרשים כדי להסדיר את התחום עליו הם מופקדים. אבל המציאות מורכבת יותר – גם הרגולטורים עצמם