ביום רביעי, 13.8.2025, רגע לפני כניסת התיקון לתוקף שוחח עו”ד חיים רביה, ראש קבוצת פרטיות סייבר ואינטרנט במשרד עו”ד פרל כהן צדק לזר ברץ תקנות הקלה עם עו”ד גלעד סממה, ראש הרשות להגנת הפרטיות.
היתה שיחה מעניינת מאד ממנה אפשר היה להבין את האג’נדה של הרשות ואני משתפת את הדברים שבעיני היו עיקריים.
ראש הרשות הציג גישה מאד ברורה:
- המטרה היא בראש וראשונה להעלות מודעות לנושא האחריות של חברות ומנהלות ומנהלים לפרטיות המידע ונראה שאופן הפעולה של הרשות והשינוי שנעשה בחוק אכן הביא לשינוי מבחינת מודעות. אין ספק שהנושא נמצא על סדר היום של הרבה ארגונים, מה שלא היה קודם לכן ואם כך, חלק מהמטרה כבר הושגה.
- ברור לרשות שבמידה והאכיפה לא תצא לפועל והם לא ישתמשו בסמכויות שלהם, ההרתעה תרד ואז שוב יירד הנושא מסדר היום ולכן הם מתכוונים להשתמש בסמכויות שלהם כדי לוודא שיישום הרגולציה לא מסתיים בשלב המודעות בלבד (nice to know).
- הרשות יוצאת מנקודת הנחה שגם כאשר אתה מתאמץ, משקיע, נערך ומיישם את הוראות הרגולציה, עדיין יכולה להיות תקלה, פספוס ותהיה חשיפה לעיצומים וקנסות. הרשות התקינה תקנות הקלה, אשר מאפשרות להם לתת הקלה בסכומי העיצום כאשר הם מבחינים במקרה כזה. לדבריו, זהו חישוק שהם שמו מרצון על עצמם כדי להמריץ מראש ולתגמל בדיעבד גופים שלוקחים ברצינות את הוראות הרגולציה ומיישמים אותן.
עמדה נוספת שהוצגה ואליה פחות התחברתי היא פרסום הנחיות ועמדות – הרשות בוחרת להוציא הנחיות רבות מאחר ועמדתה היא שעדיף שהרגולטור יפרש את הרגולציה מראש כדי שגופים מפוקחים יוכלו להבין מה חל עליהם ולהיערך ולא יופתעו באמצעות אכיפה כואבת, אשר ממנה ניתן יהיה ללמוד על הפרשנות. מאחר ואני יודעת כמה קשה לגופים ליישם את כמויות ההנחיות ואת הפרטניות שלהן, אני לא בטוחה שזו הגישה המועדפת.
בכל מקרה, אני מתחברת לגישת הרשות כי היא גישה מפוכחת אשר מצד אחד שמה לה למטרה להגן עלינו כאזרחים בעלי המידע האישי ומצד שני, עסוקה במתן כלים לגופים מפוקחים לציית ולעמוד בהוראות. זו אינה גישה מובנת מאליה על ידי רגולטורים ויש לברך על כך.
יהיה מעניין מאד לראות את הליכי האכיפה שיפורסמו בחודשים הקרובים ולראות מה ניתן ללמוד מהם על השינוי שהביא איתו תיקון משמעותי זה. כדרע יש יותר סימני שאלה מתשובות.
Time will tell.
