איך מחשבים ROI של מערכת ציות? הזדמנות לבדוק אם אתם עושים את זה נכון.
בפגישה השבוע, לקוחה פוטנציאלית, חברה ציבורית, הסבירה לי כיצד היא בוחנת כדאיות כלכלית של מערכת לניהול ציות. הנוסחה שלהם הייתה פשוטה: עלות המערכת מול שעות עבודה נחסכות.
הצעתי לקחת בחשבון גם את הפחתת הסיכון להפרות רגולציה, השליטה והבקרה שמונעות טעויות לפני שהן הופכות לבעיה. כלומר הקטנת החשיפה להפרות ועיצומים כספיים. התשובה היתה מיידית וחיובית, אבל לא השתכנעתי שזהו שיקול משמעותי במקרה הזה.
בדיוק אתמול רשות ניירות ערך פרסמה תמצית של פעילות האכיפה שלה בשנת 2025.
6 מיליון ₪ עיצומים כספיים. לעומת סכום של כ-3 מליון ₪ ב-2024. 29 עיצומים מתוכם 21 על תאגידים מדווחים. המטרה של הרשות ברורה: "הגברת האכיפה".
אז בואו נחזור לחישוב ה-ROI – החברה שפגשתי שוקלת השקעה של כמה עשרות אלפי שקלים במערכת. העיצומים על דוחות כספיים נעו מ25,000 ₪ ועד 2.5 מליון ₪. וזה לא כולל את העלות של החברה לטיפול באירוע כזה.
בנוסף, הוטלו 20 עיצומים כספיים בסכום כולל של 4.8 מליון ₪ על תאגידים מדווחים בנושאי דיווח – הפרות אי דיווח, איחור בדיווח ועוד.
ואגב – סכומי העיצום והקנסות עודכנו ב1.1.2026 ביותר מ- 25%.
החישוב האמיתי הוא לא "כמה נחסוך", אלא "כמה לא נפסיד".
מערכות ציות זה לא רק כלי ליעילות. זה ביטוח. והפרמיה הרבה יותר נמוכה מהתביעה. רק שברוב הארגונים לא באמת מחשבים את זה כך – עד שמגיע המכתב מהרשות.
