היום – 21.12.25 פרסמה רשות הגנת הפרטיות את דוח הפעילות לשנת 2024.
הדוח מציג תמונה חיובית: עלייה בפעילות האכיפה, הרחבת הפיקוחים, והשקעה משמעותית בכל מזגרי הפעילות – כל זאת עוד לפני כניסתו לתוקף של תיקון 13 באוגוסט 2025.
אבל הנה השאלה המרכזית: איזה ערך יש לדוח שמתפרסם שנה שלמה אחרי תום תקופת הדיווח?
המידע שחסר: מה קרה מאז אוגוסט 2025?
תיקון 13 נכנס לתוקף באוגוסט 2025 ושינה את כללי המשחק לחלוטין. לראשונה הרשות קיבלה סמכות להטיל עיצומים כספיים בסדר גודל של מיליוני שקלים, לצד סמכויות חקירה מורחבות ויכולת לבצע אכיפה משמעותית.
אם אני רוצה לדעת היום מה קורה עם האכיפה בפועל – כמה עיצומים הוטלו? באילו מגזרים? מה המגמות? – אצטרך לחכות עד דצמבר 2026 כדי לקבל את המידע על חצי השנה האחרונה. זו בדיוק התקופה הקריטית ביותר, כשהרגולטור מפעיל סמכויות חדשות לראשונה.
הרגולטורים האחרים? גם לא מושלמים
אמנם רשויות אחרות פרסמו מהר יותר – רשות ניי"ע באפריל, הפיקוח על הבנקים במאי, רשות שוק ההון בספטמבר – אבל גם פרסום בין 4 ל-9 חודשים מתום השנה מעורר שאלות. בקצב שבו מתנהלים הדברים היום, המציאות משתנה מהר מדי לפיגור כזה.
אולי הגיע הזמן לחשוב מחדש?
דוח שנתי זו חובה רגולטורית חשובה. אלו גופים אשר עובדים עבור הציבור ולכן צריכים לדווח לציבור. אבל אולי כדאי לצמצם את הפורמט ולדרוש פרסום מוקדם יותר? לחלופין, אולי דיווחים רבעוניים יתנו תמונה עדכנית יותר של פעילות הרשות ומגמות האכיפה.
חברות ציבוריות מחוייבות לדווח דוח שנתי עד 31.3. נראה הגיוני לצפות מרגולטורים שיעמדו בסטנדרט הזה, במיוחד כשמדובר במידע שיכול לעזור לארגונים להיערך נכון, להבין היכן הרשות מתמקדת, ומהן העדיפויות.
דוח שמתפרסם בזמן הוא כלי עבודה. דוח שמתפרסם בפיגור של שנה הוא מסמך היסטורי. בעידן הדיגיטלי שבו אנחנו חיים, אנחנו צריכים רגולציה בזמן אמת – או לפחות קרוב לכך.
