שלוש תובנות מרכזיות מכנס הרגולציה, הציות והמשילות

בתחילת חודש ספטמבר השתתפתי בכנס הרגולציה, הציות והמשילות של לשכת עורכי הדין בשיתוף ה-ACC. הכנס כלל עורכי דין בכירים ומומחי רגולציה מכל חלקי האקוסיסטם – המדינה, המגזר העסקי ומשרדי עורכי דין. יצאתי עם שלוש תובנות מרכזיות שאני רוצה לשתף איתכם.

תובנה ראשונה: מהפכת הגמישות הרגולטורית – איך המדינה יכולה לזרז חדשנות

בכנס הייתה הסכמה כוללת שהרגולטורים מתקשים להדביק את קצב הפיתוח הטכנולוגי המהיר, ובמיוחד בתחום הבינה המלאכותית. כאשר הרגולטורים לא מצליחים – הפער הולך וגדל, והשלכותיו יכולות להיות הרסניות על הכלכלה, החברה והמדינה.

עו"ד מאיר לוין, סגן היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, הציג גישה מעשית: לתת לרגולטורים יותר כוח וסמכות החלטה כדי לזרז תהליכים, במקום לרוץ עם כל נושא לכנסת לקבל אישור מהוועדות. לדבריו, בוועדות הכנסת קשה לנהל דיונים מקצועיים מעמיקים, וזה יוצר דחיינות.

הדוגמה שהלהיבה: רמזורים חכמים

חברת טכנולוגיה פיתחה מערכת AI שמנהלת רמזורים בזמן אמת לפי מצב התנועה בצומת. הפוטנציאל עצום – הפחתה דרמטית בעומס התנועה ומניעת תאונות דרכים.

הבעיה? לפי הרגולציה הנוכחית, צריך להגיש תכנית בקרת רמזורים מראש לאישור משרד התחבורה. ברור שה-AI לא יכול להגיש אישור על כל החלטה מיידית שהוא מקבל. זה נשמע כמו בדיחה רעה.

הפתרון: לתת לסטארטאפ פטור מחובה זו לתקופה מוגדרת של פיילוט – ללא צורך בשינוי חקיקה. זו דוגמה מושלמת לאופן שבו המדינה יכולה להסיר חסמים ולהפוך ממעכבת חדשנות למזרזת שלה.

ההצעה היא מעשית וטובה, אך יש לזכור שבאופן זה הכוח של הרגולטורים הולך וגדל כל הזמן. גם לבעיה זו צריך לייצר פתרון.

תובנה שנייה: ריבוי רגולטורים – מי מפקח על מי?

עו"ד הדר ברין וייס, היועצת המשפטית הראשית של בנק דיסקונט, הסבירה על שיטת הרגולציה הפיננסית בישראל – הרגולטור נקבע לפי סוג הגוף ולא לפי סוג המוצר.

הדוגמה הקלאסית

אם זו הלוואה מהבנק – הרגולציה נקבעת על ידי הפיקוח על הבנקים. אבל אם זו הלוואה שאינה מהבנק (אשראי חוץ בנקאי) – הרגולציה היא לפי רשות שוק ההון.

אבל אני כצרכנית, כאשר אני לוקחת הלוואה – האם זה נכון שמי שקבע את כללי התחרות בתחום ההלוואות הם שני רגולטורים שונים?

הדרך האחרת הייתה ללכת לפי סוג המוצר – אם זו הלוואה, הרגולציה עליה תהיה זהה, ללא קשר לגוף המעניק אותה. אבל אז מתעוררת בעיה אחרת – הרי לפקח על בנק זו פעילות אחרת לגמרי מאשר לפקח על גוף אשראי חוץ בנקאי קטן. דרושות מיומנויות שונות לחלוטין של רגולטור.

לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות. תמיד טוב להסתכל גם על הדשא של השכן – מסמך מ-2020 בשם "Who regulates whom? Overview of the US Financial Sector" מראה שגם בארה"ב מערכת הרגולטורים הפיננסיים מורכבת בצורה מדהימה.