בתחילת ינואר 2026 פרסמו שלושת הרגולטורים הפיננסיים – רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, והממונה על נתוני אשראי – את תכניות האסדרה שלהם לשנת 2026. קריאה משווה של שלוש התכניות חושפת תמונה מרתקת: למרות שכל רגולטור מפקח על תחום שונה במערכת הפיננסית, כולם זיהו את אותן שלוש חזיתות קריטיות לשנה הקרובה.
זו לא תופעה חדשה. גם בשנה שעברה ראינו התכנסות דומה של סדרי עדיפויות. אבל בניגוד לשנים קודמות, ב-2026 המגמה הזו מתחזקת ומעמיקה, והיא משקפת שינוי מהותי במציאות הפיננסית שבה אנחנו חיים.
יש לציין כי תכנית העבודה של הרגולטורים כוללת שני נושאים נוספים, הלבנת הון ודיווחים, אך אנחנו במאמר זה בחרנו להתמקד ב-3 נושאים אשר המהות שלהם מספרת את כל הסיפור הטכנולוגי שהוא הקטליזטור לרגולציה.
הנושא הראשון: טכנולוגיה ובינה מלאכותית
בינה מלאכותית היא כבר לא מילת באזז או חזון עתידני. היא כאן, עכשיו, בכל פינה במערכת הפיננסית – מייעוץ אוטומטי דרך צ'אט-בוטים ועד למערכות ניהול תיקי השקעות מתוחכמות. אבל כל רגולטור מגיב לאתגר הזה בדרך שונה.
רשות ניירות ערך מובילה את המהלך הפרוגרסיבי ביותר. היא מסדירה שימוש בבינה מלאכותית בכל השירותים הפיננסיים: ייעוץ השקעות, ניהול תיקים, שירותי מידע פיננסי ושירותי תשלום. היא גם בוחנת את נושא הצ'אט-בוטים ומסדירה התקשרויות של קרנות עם שירותי הוסטינג חיצוניים – הכרה בכך שהטכנולוגיה משנה את מבנה השוק.
רשות שוק ההון עושה צעד משמעותי בעקבותיה – היא מפרסמת חוזר בינה מלאכותית מקיף לכלל הגופים המוסדיים. החוזר מתמקד בשמירה על עניינם של לקוחות ובהבטחת ניהול תקין תוך קידום תחרות. במקביל, הרשות מקדמת יישום תקן חשבונאות בינלאומי IFRS 17 לחוזי ביטוח – תקן מורכב טכנולוגית שמתבסס על אומדנים והנחות צופי עתיד.
הממונה על נתוני אשראי נשאר זהיר ושמרן. הוא מתמקד בקביעת עקרונות למתן ייעוץ פיננסי דיגיטלי על ידי לשכות אשראי ומיופי כוח בתמורה, עם דגש חד על הוגנות, שקיפות והגנת פרטיות. זו גישה של "בואו נוודא שהבסיס תקין לפני שנתקדם".
הפער הזה בין הגישות לא מקרי. הוא משקף את ההבדל בין תחומי הפיקוח: רשות ניירות ערך מפקחת על שוק דינמי ומתפתח, ולכן היא יכולה להיות פרוגרסיבית יותר. הממונה על נתוני אשראי מפקח על תשתית בסיסית ורגישה (נתוני אשראי), ולכן הוא זהיר יותר.
הנושא השני: אבטחת מידע וסיכוני סייבר
אם AI היא ההזדמנות, סייבר הוא האיום. כל הרגולטורים מבינים שהתקפות סייבר הן כבר לא שאלה של "אם" אלא "מתי", והן מהוות סיכון אקזיסטנציאלי למערכת הפיננסית.
רשות ניירות ערך לוקחת גישה אינטגרטיבית – במקום חוזר ייעודי לסייבר, היא משלבת אבטחת מידע בהוראות ניהול סיכונים כלליות. דגש מיוחד ניתן להגנה על נכסים דיגיטליים (מטבעות וירטואליים), עם חובה להפריד נכסי לקוחות מנכסי החברה. זו תגובה ישירה לקריסות בורסות קריפטו בעולם שבהן לקוחות איבדו הכל.
רשות שוק ההון מרחיבה את הרשת: היא מפרסמת חוזר ייעודי לסוכנים ויועצים – קבוצה שעד כה לא הייתה בפוקוס הסייברי. זו החלטה חשובה, כי סוכנים ויועצים (במיוחד יחידים וחברות קטנות) הם לעיתים החוליה החלשה ביותר בשרשרת האבטחה. הם מחזיקים מידע רגיש על חוסכים ומבוטחים, אבל יכולות האבטחה שלהם מוגבלות יותר.
הממונה על נתוני אשראי מעדכן הוראות קיימות לניהול סיכוני אבטחת מידע ללשכות אשראי ולמיופי כוח בתמורה. העדכון נובע מהתפתחויות טכנולוגיות ומממצאי ביקורת, עם דגש מיוחד על מניעת דליפות מידע. הרגולטור גם מחזק את דרישות הדיווח לממונה, כדי לאפשר פיקוח ומעקב אפקטיביים.
הנושא השלישי: גילוי, שקיפות והגנת צרכן
אם AI וסייבר הם נושאים טכנולוגיים, גילוי ושקיפות הם נושאים של ערכים. כל הרגולטורים מבינים שצרכנים דורשים (וראויים ל-) שקיפות מלאה.
רשות ניירות ערך מתמקדת בגילוי תאגידי מתוחכם: שיפור דרישות הגילוי בדוחות תקופתיים, התאמת גילוי לפי ענף פעילות, וחיזוק ההגנה על מחזיקי אגרות חוב. היא גם מקדמת גיוון מגדרי בדירקטוריונים ומחייבת גילוי בנושא.
רשות שוק ההון היא המקיפה ביותר בתחום הזה. היא מעדכנת לראשונה מאז 2009 את חוזר הסדרת טיפול בתלונות ציבור, ומחייבת ביצוע ייעוץ או שיווק פנסיוני במשיכת כספים שלא כדין (מלחמה בתופעת המשיכות הפזיזות של כספי פנסיה). היא גם מסדירה גילוי נאות במוסדות גמ"ח, בביטוחים ובחיסכון, ומחזקת את כללי פרסום התשואה.
הממונה על נתוני אשראי נשאר בתחום המצומצם שלו: הוגנות ושקיפות בשירותי אשראי, עם דגש על טיפול נאות בפניות ותלונות ציבור.
הפרדוקס של 2026
כאן מתגלה הפרדוקס המרכזי: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת ומאפשרת יעילות, מהירות וחדשנות, כך גדל הנטל הרגולטורי. יותר AI = יותר כללים. יותר דיגיטציה = יותר דרישות אבטחה. יותר מוצרים מתוחכמים = יותר דרישות גילוי.
המגמה הזו לא חדשה, אבל היא מואצת בשנים האחרונות. בכל שנה מתווספים עשרות אסדרות חדשות, מאות דרישות דיווח, ואלפי שעות עבודה של צוותי ה-compliance בגופים המפוקחים. השאלה היא כבר לא "האם הנטל יגדל?" אלא "באיזו מהירות הוא יגדל?"
מה זה אומר על הגופים המפוקחים?
הארגונים שישרדו ואף ישגשגו בסביבה הזו הם אלה שמבינים שרגולציה היא כבר לא "נטל חיצוני" אלא תהליך עבודה מרכזי. זה דורש שלוש יכולות קריטיות:
ראשית, מיפוי מהיר. הגופים צריכים לזהות שינויים רגולטוריים ברגע שהם מתפרסמים, להבין את ההשפעה הפוטנציאלית, ולקבוע סדר עדיפויות. זה לא יכול להיות תהליך ידני איטי.
שנית, ניהול מסודר ודיגיטלי. ההטמעה של שינוי רגולטורי כרוכה בעשרות משימות, אחריות של מחלקות שונות, ותיעוד מדוקדק. ארגונים צריכים מערכות שמנהלות את כל זה באופן מרוכז.
שלישית, שימור ידע ארגוני. כל תהליך הטמעה יוצר ידע – על פרשנויות משפטיות, על החלטות שנתקבלו, על פתרונות שעבדו. אם הידע הזה לא נשמר בצורה מובנית, הארגון יפסיד אותו עם תחלופת עובדים.
המציאות של 2026 היא מאתגרת. אבל מי שיודע למפות מהר, להטמיע נכון ולשמר ידע – ישאר בחזית. מי שלא – ישקע בניירת. כי השינוי הרגולטורי הבא כבר בדרך.
